אופיר מינץ
עריכה: גליה לביא
ב-14 באפריל אישר בית הנבחרים של מדינת מונטנה הצעת חוק תקדימית לחסימת אפליקציית טיקטוק במדינה, זאת על רקע החשש כי האפליקציה מספקת לממשל בבייג'ינג גישה למידע על משתמשיה, ומהווה איום על הביטחון הלאומי האמריקאי. החוק, שאושר ברוב של 54 מול 43, מונח כעת על שולחנו של מושל מונטנה, גרג ג'יאנפורטה, שצפוי לאשרו, וייכנס לתוקף בינואר 2024. החוק, אם ייצא לפועל, אינו מאיים על משתמשי טיקטוק במדינה, אלא דורש מחנויות אפליקציות לחסום הורדות של האפליקציה, ואוסר על טיקטוק להציע את שירותיה לתושבי מונטנה. אם יתפסו חנויות המציעות את האפליקציה, הן ייקנסו בעד 10 אלפים דולר לכל יום בו האפליקציה תהיה ניתנת להורדה. גם אם ייכנס לתוקף, החוק צפוי להיתקל בקשיים משפטיים, ולהגיע עד לבית המשפט העליון בוושינגטון, שידון אם החוק פוגע בתיקון הראשון לחוקת ארה"ב.
מהלך זה הינו האחרון מתוך שורה של מאמצים שננקטו בארה"ב ומחוצה לה במטרה להגביל את האפליקציה השנויה במחלוקת. בתוך כך, ב-23 במרץ העיד מנכ"ל טיקטוק במשך חמש וחצי שעות בפני ועדת האנרגיה והמסחר של ארה"ב, ובמהלכן התמודד עם שאלות קשות שהעלו חברי הוועדה, והשיב לחלקן תשובות חלקיות ומתחמקות, מה שרק העצים את החשדות של המחוקקים האמריקאים כלפי הפוטנציאל המזיק של האפליקציה. בראשית אפריל הצטרפה אוסטרליה לארה"ב, בריטניה, קנדה וניו זילנד ("חמש העיניים") באיסור השימוש בטיקטוק במכשירים בבעלות המדינה. לצד אלו, האיסור גם תקף בגופים המחוקקים של האיחוד האירופי, נאט"ו, ומספר מדינות אירופאיות, בהן צרפת, הולנד, דנמרק, אירלנד ונוספות.
ומה בישראל? בחודש מרץ האחרון דווח ב"שקוף" כי בצה"ל כלל לא קיימת הגבלה על התקנת טיקטוק בניידים של חיילים בכלל, וגם לא באלו של המשרתים בתפקידים רגישים ובכירים. "הסמכות להגבלת השימוש ביישומון טיקטוק בישראל נתונה למדיניות ממשלתית", נמסר מדובר צה"ל. יצוין כי הידיעה לא התייחסה לשימוש בטיקטוק בקרב גורמי ביטחון ומודיעין אחרים במדינה. עם זאת, "שקוף" הוסיפו לדווח כי תאגיד השידור הישראלי החל בבחינת הגבלת השימוש בטיקטוק במכשירים שבבעלותו, זאת בעקבות החלטת תאגיד השידור הציבורי הבריטי, ה-BBC, שהמליץ לעובדיו לא להתקין את האפליקציה על מכשירים שבבעלותו, אלא אם נעשה בה שימוש עסקי.
ככל הנראה, טיקטוק אינו נמצא בראש מעייניה של ממשלת ישראל, אך נדמה שהגיעה העת לקיים דיון מדיני מעמיק, שיכלול שיקולי ביטחון לאומי לנוכח המאמצים האחרונים שנוקטות מדינות המערב, בהן בעלת בריתנו החשובה ביותר, ארה"ב, ולצד מהלכיה של בייג'ינג לחזק את הקשר בין התעשייה האזרחית לביטחונית ולממשלה.
Images on this site are licensed under Creative Commons (CC) or public domain, unless stated otherwise. Some images were generated using AI tools. See individual image attributions for details.